כתב אישום, הוא מסמך המפרט את כל העובדות, המועלות כנגד הנאשם, בגינן הוא עומד למשפט.

הפרקליטות או לחילופין התביעה, היא זו שחייבת להוכיח את הטענות שנכתבו כנגד הנאשם, ובמידה ולא הצליחה התביעה להוכיחן, הרי שהנאשם מזוכה מאשמה.

היחידות שחקרו את מקרה הנאשם, מעלות על גבי כתב האישום את העובדות, ובפרקליטות חייבים ללמוד את החומר, ולהגיע מוכנים אל המשפט על מנת להוכיח את אשמת הנאשם.

באותו האופן, עורך הדין של הנאשם או מייצגו של הנאשם, חייבים ללמוד את העובדות וחומר החקירה לעומק, על מנת לזכות את הלקוח שעומד לדין.

כל נאשם יכול על פי חוק, לקבל לידיו את כל צילומי התיק, על מנת להתכונן להגנה.

 

ביטול כתב אישום – מתי ואיך?

במקרים ספציפיים יכול אדם לבקש את ביטולו של כתב האישום.

הביטול יכול להתרחש עוד בשלב המקדים בו נאספו הראיות, בטרם נכתב כתב האישום, ומאידך יכול כתב האישום להתבטל לאחר שנכתב והועבר לפרקליטות.

סנגורו של הנאשם, יכול לפנות אל הפרקליטות ולהציג ראיה, טענה, או עובדה, אשר תגרום למושבעים לבטל את כתב האישום.

עוד יכול הסנגור לגשת אל שרותי המבחן ולהציע הקלה בעונש, כנגד טיפול של שרותי הרווחה בנאשם.

במקרים מסוימים, יעדיף בית הדין לסייע לנאשם בשיקום, על פני משפט או עונש מאסר.

לעיתים בקשה זו, תקל בעונש אותו יקבל הנאשם (לאחר בדיקת הטענות שנכתבו בכתב האישום), ולעיתים אף יבוטל וייסגר לגמרי התיק.

 

אם טרם נכתב כתב האישום, יכול המייצג או עורך הדין מטעמו של הנאשם, לגשת אל משטרת ישראל ולדרוש את ביטולו של כתב האישום.

מי שאחראי לכתיבת כתב האישום, אלו הם עובדי מחלקת התביעות, וזאת לאחר שהם קיבלו לידיהם את התיק עם הראיות ולאחר החקירה שבוצעה.

עורך הדין של הנאשם, יכול לפנות אל היחידה החוקרת, או התובעת, תוך הצגת עובדות, נתונים ופרמטרים שיכולים להשפיע על כתב האישום.

 

במידה ומוצא לנכון צוות החקירות לבטל את כתב האישום, או להקל בנסיבות, לא יועבר התיק לבית הדין והלקוח יזוכה מהאשמה.

המקרים בהם ניתן לבצע הקלה בחומרת הענישה, או ביטול כתב האישום, הם מקרים ספציפיים לרבות:

עבירה לא חמורה דיה, או שהמקרה בגינו מוגש כתב האישום, הוא מקרה חד פעמי ולנחקר לא קיימים תיקים או כתבי אישום נוספים מהעבר.

אירוע שקרה לפני זמן רב, ורק כיום הוא מגיע לדיון על ידי כתב האישום.

לעיתים ניתן להתחשב גם במצבו של הנאשם, לרבות מצב בריאותי, כלכלי ועוד.